גם השבוע לא אכתוב על כך שסיימנו את החדר והתקדמנו הלאה, סרגיי עובד קשה ולא אצלנו. העובדה הזאת לא מפריעה לנו בכלל להתחיל לפנטז על הפרוייקט הבא שלנו. הפנטזיה הזאת נמצאת על הר ב- Val Gerola  בגובה סימלי של 1330 מטר.

הבקתה של משפחת פציני

בנקודה הזאת נמצאת הבקתה העתיקה של סבא רבא פציני. הדרך היחידה להגיע אליה היא בטיפוס רגלי שלפדלעות כמוני שעוצרות לאכול אוכמניות בדרך לוקח כ- 45 דקות של קיטורים ואין ספור שאלות "עוד כמה זמן?". כשסוף סוף מגיעים לבקתה ומסתובבים אחורה להסתכל על הנוף נעצרת הנשימה שגם ככה היתה בקשיים עקב העלייה התלולה. לזה אני קוראת – חלום!

נשנוש אוכמניות בדרך

זה מה שרואים כשמגיעים לבקתה

על חזית הבקתה יש ציור פרסקו של דמות קדושה מהנצרות וחתום התאריך : 1896. לבקתה היתה מגיעה כל קיץ משפחת פציני עם הפרות היישר מקוליקו. בקומת הקרקע של הבקתה היתה הרפת ומעל, בקומה השניה, דירת המגורים של המשפחה. לבקתה המשיכו להגיע גם הדורות הבאים, ללא הפרות, פייטרו זוכר את ימי הקיץ שהעביר שם בתור ילד עם סבתו ואמו. עם השנים פחתו הביקורים של המשפחה, דלת הכניסה נפרצה מספר פעמים ורב הרהיטים ותכולת הבית נגנבו.

ככה זה נראה מבפנים

חדר עם נוף

בשבוע הבא נחזור על הטיפוס כדי לנעול את הבקתה ולשמור על המעט שנשנאר בתוכה ומשם נמשיך לארוחת צהרים של פולנטה וגבינות תוצרת המקום בבקתת האיכרים שנמצאת כמה מאות מטרים מעל בקתת פציני הנטושה. יום אחד, שנסיים את הפרוייקט שהתחלנו בביתנו בקוליקו, נחזיר את החיים גם לבקתה בהרים.

ביקור אצל האיכרים