EVERYDAY

PASTA

ישראלית על האגם

החדר של לואיג'י ג.

בית

Casa

על דלת החדר הראשון אליו מוביל גרם המדרגות תלוי שלט קטן שעליו חרוט השם "גרגוריו". לואיג'י גרגוריו התגורר בעיר איבראה (Ivrea) שליד טורינו עם משפחתו ונשלח לעיר מורבניו (Morbegno) השכנה לקוליקו לעבוד כפקח בחברת הרכבות. במורבניו פגש את אונורינה והתאהב.

" מורבניו, 7 אוקטובר 1913

אונורינה היקרה,
אני כותב לך מפני שחשוב לי שהאמת תצא לאור ולא בכדי שתרחמי עלי. תצחקי עלי, תקראי לי שקרן ובוגד אבל קודם אני מבקש ממך לקרוא את המכתב הזה ואחר כך תעשי ממני מה שאת רוצה. ביום חמישי, היום של הפגישה המתוכננת שלנו, היתה לי שיחה קשה עם הממונה עלי בעבודה שעלתה לי בדו"ח. הסיבה? את יכולה לנחש אותה בקלות, הרשתי לעצמי לתפוס תנומה קלה בזמן המשמרת. חזרתי הביתה עצבני. לא הייתי מסוגל לראות אף אחד מולי. ניסיתי כמה פעמים לקחת עט ביד ולכתוב לך את סיבת העדרותי מהפגישה אך לא הצלחתי לכתוב מילה מבלי לחשוב על המקרה בעבודה. הלכתי לקפה כדי להשכיח את המחשבות אך ללא הועיל. למחרת, יום שישי, התעוררתי עם כאבי בטן עזים שעד היום לא עברו לחלוטין. בלילה של יום ראשון יצאתי מהעבודה מוקדם מהרגיל, הגעתי הביתה נטול כוחות, נשכבתי על המיטה ונרדמתי, בשעה אחת הגיעה הגברת דלפינה והעירה אותי. קמתי, עליתי לחדר האוכל אבל לא אכלתי כלום, שתיתי קערת מרק צח ולקחתי כדור. לאחר מנוחה קלה הלכתי שוב לקפה, שתיתי ליקר ערבז ונאמר לי שראו אותך הולכת יחד עם אחותך לכיוון פיאצה סנט אנטוניו. תיארתי לעצמי שאתן בדרך לעיירה טלמונה מכיוון שציינת את זה בעבר ולכן חיפשתי מישהו שילווה אותי לשם אך לצערי לא מצאתי. מאוכזב הלכתי לבית המרזח (Osteria) שם ישבתי חצי שעה מבלי ללגום אפילו טיפת יין. חזרתי לפנסיון, שתיתי עוד קערת מרק צח ובשעה שבע וחצי כבר נכנסתי למיטה. אני חוזר שוב: אני לא כותב לך כדי שתרחמי עלי, אני יודע היטב שאיני חף משפע, הייתי צריך לשלוח לך כמה מכתבים וחטאתי בכך שלא עשיתי זאת, זה הצד החלש שלי (וצד חלש אני מאמין שיש לכולנו), אותה הטעות בדיוק עשיתי גם עם אימי. למרות שאני מתבייש בכך אספר לך בכל זאת, כבר חודשיים וחצי עברו מאז הביקור בבית באיבראה ועוד לא שלחתי לה מכתב סגור במעטפה אלא רק גלויות עם תמונות נוף מהאזור. ניסיתי כמה פעמים לשנות את דפוס ההתנהגות הזה אך הוא תמיד נשאר אויב שמסרב להיפרד ממני. לא אוסיף במילים בנושא הזה ואענה על המכתב ששלחת לי בו את מאשימה אותי כאדם בעל שני פנים. תדעי שאני אפילו לא יודע איך מרמים ומשקרים באופן בו אני מואשם. לעולם לא שיתפתי את בני משפחתי בקשרים רומנטיים שהיו לי בעבר, הפעם זה היה שונה, סיפרתי להם עליך ועל התוכניות שלי וקיבלתי את תמיכתם וברכתם להמשך הדרך. אם לא הגעתי לכמה מפגישותינו, זה לא היה בשבילי או בשבילך, זה היה בכדי למלא את רצונו של אביך שדרש ממני באופן חד משמעי לא להראות בחברתך לעיתים כל כך תכופות. כל יום שעובר אני מרגיש שעוקבים אחרי יותר ויותר, נכון שהוא לא היה נוכח בשעות הפגישה שלנו אך עם כל הרכילות שמסתובבת בעיר מורבניו הוא בטוח חושב עלי דברים גרועים מהאמת. אני חושש שאני לא טועה לגבי זה, ראיתי כיצד מסתכלים עליי בעיר לאחרונה. זאת הסיבה האמיתית מדוע אני פוגש אותך לעיתים רחוקות. אני מרגיש כמו נאשם הממתין לגזר הדין. אני מבקש שתאמיני לי, אם הייתי רוצה להרוס את הקשר שלנו הייתי יכוללבחור בדרך הגונה יותר. אני רוצה להודות לך על הטוב שעשית לי ולא אסתיר לעולם את החרטה ואת העצבות שבי על כך שאת לא נמצאת פה לצידי.

אנא האמיני לי, לואיג'י ג."

לימים לואג'י נשא לאישה את אונורינה, הם הביאו לעולם את אינס שנישאה לאוטורינו פצ'יני, סבא וסבתא של פייטרו. לאחר נישואי ביתו עבר לואיג'י גרגוריו להתגורר בקוליקו בבית יחד עם בני משפחת פצ'יני שם קיבל חדר פרטי משלו.

~ המשך יגיע אם אמצא את המכתב ששלחה אונורינה ללואיג'י ~

  1. sharon eshet

    כל כך מרגש! המכתבים האלו…מקוה מאוד שתמצאי את המכתב…זה מרגיש כמו איזו מיני סדרה שמצפים בכליון עיניים לפרק הבא…

COMMENTS