החדר עצמו מרווח ומואר מאד, יש בו חלון גדול שמשקיף לכיוון האגם ויציאה למרפסת פינתית הנמצאת בנקודה אסטרטגית במיוחד.
הקו העיצובי שהנחה אותנו, כמו בשאר חדרי הבית, היה שילוב של ריהוט מודרני ועכשווי יחד עם פריטים עתיקים שנמצאו בבית או כאלו שהם בעלי ערך חשוב מההיסטוריה ומהסיפור המשפחתי.
שידת העץ העתיקה היתה חלק מהחדר המקורי והיא נמצאה במצב מצויין, את הכיסא שמשמש כשידת לילה מצאנו בעליית הגג ולחדר הבאתי גם פריט ישן מהארץ. סינר תחרה שסבתא שלי הכינה כשהיתה תלמידת בית ספר והוא מוסגר במיוחד עבור חדר השינה. שאר הרהיטים וגופי התאורה נרכשו.
להשלמת העיצוב תפרתי כריות נוי למיטה, וילונות לחלונות ופוף לכיסא הנדנדה (לפי הדרכה פשוטה ומוצלחת מהאתר הזה). מאחורי הדלת תלוי מתלה בגדים שנקנה בשוק יד שניה השבועי שמתקיים בחודשי הקיץ בקוליקו ונקרא "אוצרות מעליית הגג", הפרחים נקטפו מהגינה וגם זר הלבנדר המיובש.

חדר השינה הזה הוא חלק מהדירה אותה אנו משכירים לאורחים שלנו (כל הפרטים – כאן) וזו הזדמנות להודות לכולם על התגובות המשמחות, הפניות הרבות וההזמנות שמציפות אותנו, הלוואי והיו לנו מספיק חדרים לארח את כולם!

לקראת האביב אנחנו מרעננים את חדר השינה הנוסף ביחידת האירוח כדי לתת מענה לכל אותן משפחות שפנו אלינו לגבי אירוח עם ילדים. בקומה נפרדת אנחנו משלימים בימים אלו שיפוץ מאסיבי של יחידה זוגית עם שירותים צמודים וממשיכים הלאה לקומת הקרקע.

The post חדר השינה appeared first on pasta every day.

.

.

עברנו לשלב הריהוט. הקו העיצובי והצבעים שבחרנו בהם תואמים את הסגנון של המטבח וחדר האמבטיה – עץ, שחור ולבן, עם קווים נקיים וגישה מינימליסטית. הדבר הראשון שהכנסו לחדר היה שולחן האוכל. רצינו שיהיה גדול, מרווח ושיתאים לארוחות שאנחנו אוהבים להכין ולארח. במנסרה העתיקה של סבא של פייטרו מצאנו קורות עץ ישנים אותם מסרנו לנגר עם שרטוט מדוייק איך השולחן צריך להראות. בחרנו לו כיסאות שחורים, רחבים ונוחים מאד תוצרת Calligaris האיטלקית ותלינו על הקיר תמונות של פרחים מיובשים, עבודה שאבא שלי הכין בתיכון בשנות השישים שכבר הראתי לכם בפוסט קודם.

אחרי השולחן עברנו לפינת הישיבה, הזמנו שתי כורסאות מתכת צהובות של המוכשרים מדנמרק – HAI וספה זוגית מבית MADE.COM. מעל הספה תלוי איור של תל אביב של הגרפיקאי הנהדר רון נדל, את סולם העץ קנינו ביריד מזדמן על האגם ואת המנורה אימצתי בחום מאתר בנייה. על שולחן הקפה לא שברנו יותר מדי את הראש, ידענו שנמצא אותו בקלות בעליית הגג ובאמת, בין ערימות האבק, הרהיטים והארגזים הזרוקים מצאנו תיבת עץ עם ידיות מעור ופתק נייר קטן שמהודק אליה ועליו רשום "קוליקו" (השם של העיירה שלנו). אחרי נקיון יסודי ושייוף של העץ הנחנו את התיבה במקומה החדש. על השולחן מונחת ערימת תחתיות מעץ זית שהכנתי במהלך המסיק המשפחתי האחרון מעץ שנאלצנו לכרות.

עד כאן הכל הלך פשוט, זה לקח אמנם המון זמן אבל ידענו בדיוק מה אנחנו רוצים. התעכבנו רבות על השידה/ארון, חיפשנו רהיט שיכיל את את סרוויס הכלים שקיבלנו לחתונה. היו ימים שחשבנו על שידה נמוכה, ימים שרצינו אותה גבוהה ושחורה, ימים שחשבנו ללכת לנגר עם רעיון משלנו ובסופו של דבר, אחרי חיפושים רבים מצאנו את הרהיט ממש ליד הבית בחנות עתיקות – וטרינת עץ משנות העשרים של המאה הקודמת, מאותה התקופה שבה נבנה הבית שלנו. את הויטרינה העמדנו במרכז הקיר, מצד אחד הנחנו את מערכת השמע, שהתאימה בגודל בדיוק למידות של שרפרף עץ ישן שהמתין במחסן ומצד שני עציץ בואזה שחורה שעיצב האדריכל מריו בליני לקרטל. מעל העציץ מצאה לה בית חדש תמונה שרכשתי בשוק עתיקות מקומי. בעל הדוכן סיפר לי שזאת תמונה שנגנבה מבית כנסת בגרמניה בליל הבדולח. לפי המחיר ששילמתי עליה הסיפור נכון וגם אם לא, להשאיר אותה שם פשוט לא בא בחשבון.
–

וככה סיימנו לשפץ עוד חדר. השתדלנו למחזר כמה שיותר חומרים, להחזיר לחיים פריטים וחפצים שונים שנמצאו בבית, לשלב בין ישן לחדש, מודרני ועתיק, ישראלי ואיטלקי כשהמטרה העיקרית היא ליצור לעצמנו חלל חם ונעים להעביר בו את הזמן.
על חדר השינה כבר התחלנו לעבוד וברשימת היעדים לשנה הבאה נמצא חדר האירוח הראשון שיכלול שירותים מפנקים ומטבחון קטן. ובחזרה למציאות – הנה עוד כמה תמונות של הסלון בשלמותו.

The post הסלון appeared first on pasta every day.

אבל זהו, החגיגה נגמרה אין יותר חגים באופק הקרוב וחזרנו לשגרה, לעבודה ולשיפוצים. את המטבח החדש כבר ראיתם, הסלון בשלבים מתקדמים ממש ואת חדר האמבטיה אפשר לומר שסיימנו.
חסרה דלת הזכוכית לאמבטיה שמתעכבת אי שם בדרך, מנורה שתמצא חן בעינינו, טאצ'ים אחרונים וסה טו.

את חדר השירותים קיבלנו במצב הזה:

אחרי ההלם הראשוני התחלנו בעבודה:
הקרמיקות היו במצב לא רע אבל לא מספיק טוב בשביל להשאיר אותן
ואת הריצוף היינו צריכים להסיר כדי להניח צנרת חדשה.

אז שלב ראשון – הריסה ופינוי.

אחרי אין ספור מדרגות, למטה-למעלה, עם דלאים עמוסים וכמה נגלות למזבלה העירונית עברנו לשלב הבא – הביוב.

היינו צריכים למצוא (בחפירות) את צינור הביוב הישן ולהתחבר אליו עם הצנרת החדשה.היה כיף ורייחני במיוחד.

ומשם עברנו לצנרת בתוך חדר השירותים:
מים, חשמל וחימום.

שלב האינסטלציה הושלם ועברנו לריצוף.
מכיוון ששאר הקומה מרוצפת עץ החלטנו לא לשבור את הרצף
ולצורך העניין פייטרו הפך לנגר.

 את הריצוף החלטנו להמשיך באופן כזה שיטפס על הקיר ויסתיר את מיכל ההדחה.

מאותו העץ בנינו את דפנות האמבטיה, קיר האמבט חופה באריחי קרמיקה כהים, הקירות הנותרים נצבעו והכלים הסניטריים הונחו במקומם.

הגענו כמעט לסוף ונשאר לנו נושא אחד לא פתור-
על מה מניחים את הכיור?
היתה לנו הרגשה שבעליית הגג נמצא פריט שיוכל להתאים.

צדקנו.
מצאנו את רגליי מכונת התפירה של סבתא של פייטרו, הורדנו אותם לגינה, שטפנו, ניקינו, צבענו וקיבלנו רהיט ישן – חדש שהתאים בול למה שחיפשנו.

מהמסגרייה הזמנו משטח מתכת לפי מידה אותו חיברנו לרגלי המכונה ועליו הנחנו את הכיור.

ואחרונה חביבה – הדלת.
אותה דלת עץ עתיקה שבמהלך השנים נצבעה מספר פעמים. עם פן מ"קנה ובנה" ושפכטל קטן חשפנו את העץ היפה והמקורי וחיברנו אותה למקומה.

וזהו.

שנפתח את הדלתות?

גם מדפי המתכת הם בהזמנה אישית מאותה מסגרייה מפורסמת
והברזים מייד אין איטלי

סולם העץ קרץ לנו בשוק עתיקות על האגם,
זר הלבנדר מהגינה
וכמה תמונות מיום שמח במיוחד.

The post חדר האמבטיה appeared first on pasta every day.

מהבצק היא יצרה גליל ארוך, פרסה אותו לחתיכות והעבירה אותן אחת אחת בחריץ הכי עבה של מכונת הפסטה וחזרה על הפעולה שלוש פעמים עד שהגיעה לחריץ הדק ביותר.
את דפי הפסטה היא הניחה בחזרה על הקרש, פיזרה עליהם מעט קמח והניחה להם להתייבש כשעה. אחרי שהעלים התייבשו היא העבירה אותם שוב במכונה בחלק שחותך אותם לאטריות (Tagliatelle). את האיטריות הניחה שוב על הקרש, הפעם לייבוש של 24 שעות.
כמויות: כמובן שהיה קשה להוציא ממנה וכמו כל סבתא היא ענתה לי: " צריך להרגיש"

• מתכון בסיסי לבצק פסטה
  כמות ל-6 מנות
• כ- 700 גרם קמח לבן
  4 ביצים
  כרבע כוס יין לבן

מניחים את הקמח בערימה, במרכז יוצרים גומה, שוברים פנימה את הביצים, מקשקשים אותם ומוסיפים את היין. בהדרגה מוסיפים את הקמח לבלילה ולשים היטב. הפסטה נשמרת טרייה עד שבוע, יש להשאיר אותה במקום יבש מבלי לכסות.

** אם הבצק יוצא דביק מדי להוסיף קמח ואם הוא לא מתאחד להוסיף מעט יין
** הטריק הוא הלישה – לשים לפחות עשרים דקות עד שמתקבל בצק אחיד ורך.
** זהו המתכון הבסיסי לבצק פסטה ממנו אפשר להכין דפי לזניה, רביולי, אטריות, ספגטי וכו'

ואחרי עשר שנים באיטליה סוף סוף אני יכולה להגיד שאכלתי את הפסטה הכי טעימה אוור!

The post פסטה פרסקה appeared first on pasta every day.

החודש היא לא נמצאת ומישהו אחר (ז'תומרת, אני) צריך לדאוג לסטטיסטיקות ובעיקר לתיאבון שלו. להגיע לרמה של חמותי, שכבר יותר מארבעים שנה מרתיחה כל יום סיר עם מים, עוד יקח לי זמן אבל להכין פסטה ביתית קלה וטעימה אני בהחלט יכולה – וגם אתם!

**את המכונה והתבנית מצאתי במטבח הישן של סבתא של פייטרו ביחד עם עוד כמה אוצרות אבל למי שאין אפשר גם עם מערוך וגלגלת או חותכנים.

• רביולי עגבניות במילוי ריקוטה

• מתכון ל- 4 סועדים
• 400 גרם קמח פסטה (קמח מחיטה קשה)
  4 ביצים
  1 כפית רסק עגבניות
  חצי כפית מלח

מערבבים את החומרים יחד במעבד מזון או בשיטה המסורתית – הר קמח עם גומה באמצע לתוכה שופכים את הביצים, המלח והרסק, מקשקשים עם מזלג ואז מאחדים עם הקמח שמסביב. לשים עד שמתקבל כדור בצק בצבע כתום (אם הבצק יוצא יבש מדי ולא מתאחד מוסיפים ביצה ואם הוא דביק מדי – קמח), עוטפים בניילון נצמד ומניחים לשעה מנוחה במקרר. מרדדים לעלה דק מאד בעזרת המכונה (או מערוך גדול וכבד) מניחים אותו על תבנית רביולי או על גבי משטח מקומח, מפזרים את המילוי במרווחים שווים, מניחים עלה פסטה נוסף, מהדקים וחותכים בעזרת גלגלת או חותכן.
מרתיחים מים בסיר, לאחר הרתיחה מוסיפים חופן מלח גס, ממתינים לרתיחה נוספת ומכניסים פנימה את הרביולי. לאחר שהם צפים ממתינים כשתי דקות ומסננים. מגישים מיד עם החמאה המומסת וגבינת פרמזן מגורדת.

• מילוי ריקוטה:
• 250 גרם ריקוטה
  50 גרם גבינת פרמזן מגורדת
  בזיליקום
  מלח, פלפל

מערבבים את החומרים במעבד מזון עד לקבלת קרם גבינה חלק אחיד.

• רוטב חמאה:
• 100 גרם חמאה
  חצי כפית פלפל גרוס גס
  מס' עלי בזיליקום ומרווה
  מלח

ממיסים את כל החומרים בסיר קטן עד שהחמאה מתחילה לקבל צבע.

The post רביולי עגבניות במילוי ריקוטה appeared first on pasta every day.

Pane fresco, formaggio fatto in casa e pomodoro dell'orto
tanto semplice quanto buono
non serve dire altro
Vado a mangiare un'altra fetta
Baci & abbracci

♦ ♦ ♦

יחסים:
1 מיכל גדול יוגורט (500 מ"ל)
1 מיכל שמנת חמוצה (200 מ"ל)

% שומן – עדיף הרבה אבל גם דל הולך.
**מכמות כפולה יצא לי גוש גבינה במשקל 500 גר' בערך.

בונים קונסטרוקציה – לוקחים קערה עמוקה, עליה מניחים מסננת ומרפדים אותה בחיתול בד נקי. לתוך החיתול שופכים את המיכלים של היוגורט והשמנת, מערבבים מעט ומכסים עם קצוות החיתול. משאירים לתערובת לטפטף 24 שעות במקום מוצל. אם הנוזלים מגיעים לגובה המסננת – לרוקן אותם.

הקונסטרוקציה

Rapporti:
1 yogurt grande (500ml)
1 panna acida (200 ml)

% grassi – meglio tanti ma va bene anche magro
**Io ho preparato doppia dose, e ho ottenuto una formina di circa 500 gr.

La costruzione – mettete sopra una ciotola grande uno scolatoio e foderatelo con un panno di tela fina (pulito). Versare dentro lo yogurt e la panna, miscelare appena e coprire con i lembi del panno. Lasciare gocciolare in un angolo ombreggiato per 24 ore. Se i liquidi arrivano al livello dello scolatoio – svuotateli. 

מרווה (גם מהגינה)

אחרי 24 שעות יש לכם 3 אפשרויות:
1. התקבלה גבינה לבנה רכה ומוכנה לאכילה וכאן הסתיים התהליך.
2. להשאיר לעוד 24 שעות את התערובת בחיתול לקבלת גבינת שמנת.
3. להוסיף לתערובת מרכיב נוסף לקבלת גבינת שמנת בטעמים.

במידה ובחרתם באפשרות האחרונה (כדאי לכם), תעבירו את הגבינה מהחיתול לקערה, ערבבו עם תבלין או תוספת שאתם אוהבים (שמיר/ בזיליקום/ מרווה/ זיתים/ עגבניות מיובשות וכו' וכו') והחזירו לחיתול ל -24 שעות נוספות.

ככה זה נראה אחרי יומיים

Dopo 24 ore avete 3 opzioni:
1. Avete un formaggio magro pronto da spalmare.
2. Lasciare per altre 24 ore ed ottenere un formaggio spalmabile più denso.
3. Aggiungere un ingrediente che darà un gusto speciale al formaggio. 

Se avete scelto l'ultima opzione (ve la consiglio), mettete il formaggio in una ciotola e mischiate con un ingrediente a vostra scelta (aneto/ salvia / basilico/ olive/ pomodori secchi ecc ecc..) e rimettetelo nel panno per altre 24 ore. 

וככה נראה הנשנוש של אחה"צ שלי

תצטיידו בהרבה לחם – זה טעים!

Preparate una scorta di pane – è buonissimo!

♦ תודה למשפ' גפן על האירוח והמתכון ♦

The post !Oh My Cheese appeared first on pasta every day.

 Quando mia nonna è venuta a trovarmi la prima volta sul lago di Como le ho preparato una visita guidata nel nostro giardino. Le ho fatto vedere le ciliegie, le albicocche, le susine, abbiamo controllato l'orto e quando siamo arrivate alle rose piantate dalla nonna Pezzini si è bloccata. Ha esaminato bene la pianta, ha annusato i fiori e ha detto:"Queste sono quelle giuste!". Non ci sono parole per esprimere l'emozione che stava provando mentre queste piante di rose la riportavano al ricordo del suo giardino quando ancora viveva in Bulgaria.

השיח המדובר

אחרי שנרגעה מעט מהרגע הנוסטלגי שהציף אותה, הסבירה לי שמהורדים האלו בדיוק היו מכינים אצלה בבית בבולגריה ריבה ומאז שעלתה לארץ (כמה עשורים טובים) לא נתקלה יותר באותם ורדים ריחניים. אחרי הסיפורים מבולגריה הגיע המתכון ועכשיו, שהגינה שוב פורחת וסבתא חוזרת לביקור החלטתי להפתיע אותה והלכין לה צנצנת ריבה מתוקה ומלאה בזכרונות ילדותה.

Dopo che si è ripresa dall'attacco di nostalgia mi ha spiegato che con i petali di queste rose preparavano nella sua casa in Bulgaria marmellata e da quando si è trasferita in Israele non ha più trovato queste rose profumate. Dopo i racconti della giovinezza è arrivato il momento di rubare un'altra ricetta alla nonna. Adesso che il giardino è fiorito di nuovo e la nonna torna a visitarci ho deciso di farle una sorpresa e regalarle un vasetto di una dolce marmellata ricca di ricordi.

הקטיף

ריבת עלי ורדים (המכונה גם ריבת שושנים)

1 כוס עלי ורדים קצוצים
1 כוס סוכר
1 כוס מים
מיץ מלימון אחד

שוטפים היטב את עלי הכותרת וקוצצים דק דק. בסיר מחממים מים וסוכר עד שהוא נמס, מוסיפים את העלים והלימון, מביאים לרתיחה וממשיכים לבשל על אש נמוכה. כשהתערובת מסמיכה מעבירים לצנצנות שהושרו במים רותחים (כולל הפקקים), סוגרים ומקררים כשהצנצנות הפוכות על הפקק.

מפרידים את עלי הכותרת

Marmellata di petali di rosa

Un bicchiere di petali tagliati fini
Un bicchiere di zucchero
Un bicchiere di acqua
Succo di un limone

Lavate bene i petali e tagliateli molto fini. In un pentolino scaldate acqua e zucchero finchè non sia tutto ben sciolto, aggiungete i petali e il succo di limone facendo bollire tutto, continuare la cottura a fuoco basso. Quando il composto diventa denso versatelo in vasetti sterilizzati (anche i tappi), chiudeteli e fate raffreddare girando il vasetto sottosopra.

ארוחת בוקר כלבבי

כשטעמתי אותה הבנתי בדיוק מדוע התרגשה סבתא שלי. גם אני התרגשתי.

Quando ho assaggiato, ho capito le emozioni provate da mia nonna. Le ho provate anch'io.

The post ריבת ורדים | Marmellata di rose appeared first on pasta every day.

לפני שנה בדיוק ארזתי את חפצי הרבים שצברתי במשך שנות לימודי האדריכלות שלי בפוליטקניקו במילאנו ועברתי להתגורר בצפון אגם קומו עם פייטרו (אז חבר היום גם בעל ושותף).

הכל הלך כמעט לפי התוכנית. משהו אחד השתבש בדרך. הדודה פיירה. היא לא הסכימה בשום פנים ואופן שקובי החתול יתגורר בדירה שהיתה לפייטרו בבנין שלה. מצאנו את עצמנו מחוץ לדלת, עם אוטו עמוס בארגזים, חובי הדובי וחתול מיילל בכלוב. הרבה ברירות לא היו, פילסנו את דרכינו לדלת הכניסה של בית הרוחות והשדים, הלא הוא הבית ברחוב וילאטיקו . הלילה הראשון עבר מצויין, היינו כל כך עייפים ומרוצים על כך שמצאנו סידור לחתול שלא שמנו לב לפרטים הקטנים (כמו המטבח שלא היה). למחרת בבוקר הכל התבהר. פקחנו את העיניים והודנו על כך שאיננו אלרגיים לאבק.

הבית בויה וילאטיקו נבנה בשנות השלושים של המאה שעברה על ידי סבא רבא פצ'יני, סבא של סילביו, אבא של פייטרו. עד הגעתם לעיירה קוליקו חיה המשפחה בבקתת עץ בין יערות האורן באזור ההררי של מחוז וולטלינה. לאחר המעבר לעמק, סבא רבא פצ'יני פתח מנסרה וסחר בעץ שייבא מכל רחבי איטליה, שוויץ, אוסטריה וצרפת. העסק שגשג ובשנות החמישים נוסף לבית אגף חדש בצורת מגדל, המכונה באיטלקית Torretta.

בשנות הארבעים נולד דור חדש בבית לסבא וסבתא פצ'יני, ההורים של סילביו, ריטה ופיירה.כן, אותה דודה פיירה. בשנות השבעים סילביו נישא למריה, אמא של פייטרו והם עברו להתגורר בבית ממול. גם ריטה נישאה ועזבה את הבית בויה וילאטיקו. הדודה פיירה נשארה להתגורר בבית יחד עם אמה, סבתא פצ'יני, עד למותה בשנת 1989. מאז הבית נותר יתום, מידי פעם נהגו לבקר אותו בני המשפחה כשהם עמוסים בארגזים, מזרונים, ספרים, מסמכים, בגדים, רהיטים, או כל חפץ אחר שלא היה בו שימוש אך לא רצו לזרוק אותו.

הגענו אחרי שני עשורים בהם הבית עמד נטוש. פרסנו גליונות, הדלקנו מחשבים, פתחנו יומנים ובנינו תוכנית עבודה מדוקדקת לשיקומו. אני מניחה שעצם היותנו אדריכלים עזר לנו לראות את הפוטנציאל שיש במאתיים מטרים מרובעים של זבל ואבק המשתרעים על גבי שלוש קומות וגינה גדולה. החלטנו לחלק את הבית לשלושה חלקים נפרדים: משרד אדריכלות, מגורים ואירוח על בסיס לינה וארוחת בוקר. שמחתי מאד והתרגשתי לקראת תחילת העבודה אף על פי שנודע לי שאנחנו לא נהיה רק האדריכלים, אלא גם המנקים, הסבלים, הצבעים, האינסטלטורים, החשמלאים או כל איש מקצוע אחר שידרש…בחודשים הקרובים אתעורר כל בוקר מוקדם, אעלה על מדי ב' ויחד עם פייטרו נחזיר את הבית בויה וילאטיקו לחיים..

בפוסטים הבאים אני אשתף אתכם במהלך העבודה, תוכניות, חומרים, חפצים ורהיטים שהתגלו מתחת לאבק, סיפורים מבית פצ'יני, מתכונים מהמטבח האיטלקי של מאמה מריה, מתוקים מהמטבחון שלי  ועוד שלל חוויות מהמסע אליו יצאנו.

The post הקדמה appeared first on pasta every day.