נשמע פשוט אבל העץ שהגיע היה נוראי, "שירות לקוחות" לא היה אדיב במיוחד ובסוף נאלצנו לעשות הזמנה נוספת במקום אחר ולחכות ארבעה שבועות פלוס שניים של איחור להגעת העץ.

בסופו של דבר הוא הגיע ואפשר היה לחזור לעבודה, הפשלנו (פייטרו) שרוולים והתחלנו (פייטרו) במלאכה. בשלב הראשון הונחו קורות עץ חדשות על גבי הישנות והמתפוררות (תמונה למעלה), בשלב השני נוסרו לוחות העץ החדשים (תמונה למטה) ובשלב האחרון הם הוברגו לקורות, אחד אחד עד שבסוף היום היה לנו ריצוף חדש.

אבל עד שנוכל לשים דלת ולהכנס להתקלח באמבטיה מפנקת יש עוד זמן, איטלקי כמובן. פייטרו עדיין עומל על סיום בניית הקיר החשוף שיהיה גם הוא מעץ, שאר הקירות מחכים למומחה שיצבע אותם בסטוקו ואז נשאר רק לחבר את הכלים הסניטריים שמחכים להם בשקט ובסבלנות במסדרון.

ושלא תחשבו שלא תרמתי למאמץ השיפוצי, אני דאגתי לנגר הפרטי שלי לארוחת פועלים חלומית – לחם שחור, קוטג', עגבניה ולימונדה קרה.

The post בוב הבנאי appeared first on pasta every day.