שבוע שעבר נסגרו אתרי הסקי באיזורנו ויצאו לפגרת קיץ. תקופת החגים והביקורים הסתיימה עם מספר קילוגרמים עודפים, תוצאה ישירה של מצות מטוגנות וביצי שוקלוד של חג הפסחא. גינת הירק נשתלה ולאט לאט צומחת לה ובינתיים, נגמרו התירוצים והדחיות, חזרנו לאתר הבנייה.

הצלחתי לשכנע את בני משפחת פצ'יני שאיש מקצוע זו לא מילה גסה, משימה לא פשוטה אך מסתבר, ברת ביצוע. אחרי כמה ימי עיכול הרעיון התייצבו בפתח הבית שני פועלים עם משאית עמוסה בכלי עבודה, חומרי בניין ומערבל בטון ידני שמקשט את החצר. פייטרו התקשה לראות את הנעשה מהצד וישר עבר לבגדי עבודה. לזכר הימים הטובים לקח את המקדחה ועשה לי שני חורים בתקרה, אחד במטבח ואחד בשירותים כדי שיוכל להעביר את הצנרת מקומת הקרקע לשירותים ולמטבח החדשים בקומה השניה. בשלב הזה נאלצתי לעבור גם אני לבגדי עבודה בנסיון למזער נזקים ואסונות בקומת המגורים.

בשעה טובה הושלמה פריסת הצנרת שאף כללה תרגיל הצפה שאליו אין מוכנים ומיומנים מאיתנו. עבור סרגיי  זה היה תרגיל ראשון מסוגו ולכן נאלץ לחזור הביתה להחליף את בגדיו הרטובים. אחרי פעולות הייבוש ובסיום שני ימי עבודה שכללו ארבעה זוגות ידיים ואין ספור שפכטלים נסתמו כל החורים והתעלות, טויחו קירות המטבח והשירותים וקובעה קונסטרוקצית המתכת שאליה תתחבר תקרת הגבס.

בימים הקרובים יושלמו עבודות הגבס והצביעה בשירותים ובמטבח ומשם נעבור יחדיו לבנות את קירות הגבס גם בסלון ובחדר השינה החדשים. בנימה אופטימית זו אני רוצה להודות לסרגיי וחברו שעוזרים לפוטנציאל להראות הרבה יותר ממשי מאי פעם!