על דלת החדר הראשון אליו מוביל גרם המדרגות תלוי שלט קטן שעליו חרוט השם "גרגוריו". לואיג'י גרגוריו התגורר בעיר איבראה (Ivrea) שליד טורינו עם משפחתו ונשלח לעיר מורבניו (Morbegno) השכנה לקוליקו לעבוד כפקח בחברת הרכבות. במורבניו פגש את אונורינה והתאהב.

" מורבניו, 7 אוקטובר 1913

אונורינה היקרה,
אני כותב לך מפני שחשוב לי שהאמת תצא לאור ולא בכדי שתרחמי עלי. תצחקי עלי, תקראי לי שקרן ובוגד אבל קודם אני מבקש ממך לקרוא את המכתב הזה ואחר כך תעשי ממני מה שאת רוצה. ביום חמישי, היום של הפגישה המתוכננת שלנו, היתה לי שיחה קשה עם הממונה עלי בעבודה שעלתה לי בדו"ח. הסיבה? את יכולה לנחש אותה בקלות, הרשתי לעצמי לתפוס תנומה קלה בזמן המשמרת. חזרתי הביתה עצבני. לא הייתי מסוגל לראות אף אחד מולי. ניסיתי כמה פעמים לקחת עט ביד ולכתוב לך את סיבת העדרותי מהפגישה אך לא הצלחתי לכתוב מילה מבלי לחשוב על המקרה בעבודה. הלכתי לקפה כדי להשכיח את המחשבות אך ללא הועיל. למחרת, יום שישי, התעוררתי עם כאבי בטן עזים שעד היום לא עברו לחלוטין. בלילה של יום ראשון יצאתי מהעבודה מוקדם מהרגיל, הגעתי הביתה נטול כוחות, נשכבתי על המיטה ונרדמתי, בשעה אחת הגיעה הגברת דלפינה והעירה אותי. קמתי, עליתי לחדר האוכל אבל לא אכלתי כלום, שתיתי קערת מרק צח ולקחתי כדור. לאחר מנוחה קלה הלכתי שוב לקפה, שתיתי ליקר ערבז ונאמר לי שראו אותך הולכת יחד עם אחותך לכיוון פיאצה סנט אנטוניו. תיארתי לעצמי שאתן בדרך לעיירה טלמונה מכיוון שציינת את זה בעבר ולכן חיפשתי מישהו שילווה אותי לשם אך לצערי לא מצאתי. מאוכזב הלכתי לבית המרזח (Osteria) שם ישבתי חצי שעה מבלי ללגום אפילו טיפת יין. חזרתי לפנסיון, שתיתי עוד קערת מרק צח ובשעה שבע וחצי כבר נכנסתי למיטה. אני חוזר שוב: אני לא כותב לך כדי שתרחמי עלי, אני יודע היטב שאיני חף משפע, הייתי צריך לשלוח לך כמה מכתבים וחטאתי בכך שלא עשיתי זאת, זה הצד החלש שלי (וצד חלש אני מאמין שיש לכולנו), אותה הטעות בדיוק עשיתי גם עם אימי. למרות שאני מתבייש בכך אספר לך בכל זאת, כבר חודשיים וחצי עברו מאז הביקור בבית באיבראה ועוד לא שלחתי לה מכתב סגור במעטפה אלא רק גלויות עם תמונות נוף מהאזור. ניסיתי כמה פעמים לשנות את דפוס ההתנהגות הזה אך הוא תמיד נשאר אויב שמסרב להיפרד ממני. לא אוסיף במילים בנושא הזה ואענה על המכתב ששלחת לי בו את מאשימה אותי כאדם בעל שני פנים. תדעי שאני אפילו לא יודע איך מרמים ומשקרים באופן בו אני מואשם. לעולם לא שיתפתי את בני משפחתי בקשרים רומנטיים שהיו לי בעבר, הפעם זה היה שונה, סיפרתי להם עליך ועל התוכניות שלי וקיבלתי את תמיכתם וברכתם להמשך הדרך. אם לא הגעתי לכמה מפגישותינו, זה לא היה בשבילי או בשבילך, זה היה בכדי למלא את רצונו של אביך שדרש ממני באופן חד משמעי לא להראות בחברתך לעיתים כל כך תכופות. כל יום שעובר אני מרגיש שעוקבים אחרי יותר ויותר, נכון שהוא לא היה נוכח בשעות הפגישה שלנו אך עם כל הרכילות שמסתובבת בעיר מורבניו הוא בטוח חושב עלי דברים גרועים מהאמת. אני חושש שאני לא טועה לגבי זה, ראיתי כיצד מסתכלים עליי בעיר לאחרונה. זאת הסיבה האמיתית מדוע אני פוגש אותך לעיתים רחוקות. אני מרגיש כמו נאשם הממתין לגזר הדין. אני מבקש שתאמיני לי, אם הייתי רוצה להרוס את הקשר שלנו הייתי יכוללבחור בדרך הגונה יותר. אני רוצה להודות לך על הטוב שעשית לי ולא אסתיר לעולם את החרטה ואת העצבות שבי על כך שאת לא נמצאת פה לצידי.

אנא האמיני לי, לואיג'י ג."

לימים לואג'י נשא לאישה את אונורינה, הם הביאו לעולם את אינס שנישאה לאוטורינו פצ'יני, סבא וסבתא של פייטרו. לאחר נישואי ביתו עבר לואיג'י גרגוריו להתגורר בקוליקו בבית יחד עם בני משפחת פצ'יני שם קיבל חדר פרטי משלו.

~ המשך יגיע אם אמצא את המכתב ששלחה אונורינה ללואיג'י ~

בכל חודש יוני אני נוהגת לציין את יום השנה מאז הגעתי לראשונה לאיטליה. עם השנים גיבשתי לעצמי רשימת חפצים/מאכלים/וכו' שחסרים לי ולא ניתן להשיג אותם פה. את חלקם אני דואגת להביא איתי מהארץ (מקלות אוזניים מעץ), חלקם הם מפתח הכניסה לאורחים שבאים לבקר (חומוס ופיתות), יש דברים שנשארים בגדר פנטזיה עד הנסיעה הבאה (קניון ערים)  ויש טעמים שאני מנסה לשחזר בעצמי (עוגיות ריבה עם חור).

המתכון של קרין גורן

מצרכים:
200 גרם חמאה חתוכה לקוביות
100 גרם אבקת סוכר
300 גרם קמח
¼ כפית מלח
60 מ"ל (¼ כוס) חלב
ריבת תות
אבקת סוכר לקישוט

אופן ההכנה:
מערבבים מלח, קמח ואבקת סוכר, מוסיפים את החמאה ומערבבים במיקסר עד לקבלת תערובת פירורים. מוסיפים את החלב ולשים לבצק אחיד, מכסים אותו ומכניסים למקרר לשעתיים. מרדדים את הבצק וקורצים עיגולים, חצי עם חור וחצי בלי חור באמצע. אופים 10 דקות בתנור שחומם מראש על 180 מעלות. לאחר שהעוגיות התקררו מורחים ריבה על העיגול השלם, מצמידים את העיגול עם החור ומקשטים באבקת סוכר.

שבת שלום!

כל יום אני מתפעלת מחדש מגינת הירק שלנו. לא ייאמן עד כמה פשוט לגדל לבד ירקות וכמה עצום הסיפוק לצאת לגינה עם סלסלה ומספרים ולחזור למטבח עם ירקות טריים. היום הגיע תורם של פרחי הזוקיני ועלי המרווה לרפד את הסלסלה ולמצוא עצמם במחבת עטופים בטמפורת בירה.

מצרכים:
10-12 פרחי זוקיני
10-12 עלי מרווה גדולים
1 כוס בירה קרה
1 כוס קמח
1 כף שמן זית
מלח ופלפל
שמן לטיגון

אופן ההכנה:
שוטפים היטב את פרחי הזוקיני ועלי המרווה ומייבשים על גבי מגבת. מערבבים בקערה שמן זית, קמח, בירה, מלח ופלפל עד לקבלת תערובת אחידה ודלילה. מחממים במחבת שמן לטיגון, טובלים את הפרחים והעלים בבלילה ומעבירים למחבת. מטגנים משני הצדדים עד להשמחה (כשתי דקות כל צד).

שבוע טוב וחג שמח!

יום ראשון, עדיין סוף שבוע, מוקדש בעיקר לעבודות גננות. אחרי כמעט שנה של התחמקות הגיע התור שלי ללמוד איך מפעילים את המפלצת שמכסחת את הדשא. שימי צ'וק, תמשכי את החט וקדימה לעבודה. אחרי שעה קלה של ריצה אחרי המכסחת, לרוב בקווים ישרים (לפחות השתדלתי), סיימתי בהצלחה את המלאכה והוסמכתי לתפקיד החד-שבועי והלא ממש נכסף של כיסוח הדשא.

אחרי התאוששות זריזה מחווית הכיסוח עברתי לגינת הירק שבינתיים הפכה לג'ונגל אחד גדול. העגבניות גדלו בלי הכרה, עלי הזוקיני התפשטו לכל עבר, החסות הצמיחו אין סוף עלים ורק החצילים ממושמעים, עומדים להם יפה במקומם. קבענו באדמה מוטות במבוק שאליהם קשרנו את ענפי שיחי העגבניות שקרסו מעומס העגבניות. ניסינו להשתלט על כל הצמחים כדי שכל אחד ישאר בטריטוריה של עצמו גם אם היא קטנה מדי, שנה הבאה נשתדל לכבד יותר את המרחקים בין הצמחים.

שעת ארוחת הצהרים כבר התקרבה ולגדר הגיעה אמא של פייטרו עם פסטה טריה שהוחלפה בעבור חסות טריות הישר מהגינה. לצהרים אכלנו סלט חסה עם עגבניות מיובשות תוצרת בית סיציליאני וקוביות גבינת ביטו ואת הפסטה עם רוטב פסטו מאולתר -עלי בזיליקום ונענע מהחצר שנקצצו יחד עם אגוזי לוז וחתיכת פרמזן ועורבבו יחד עם שמן זית. לקינוח טעמנו את התותים הראשונים שהבשילו, אדומים, מתוקים ובעיקר בטעם אמיתי של תות שדה. אין ספק שגינת הירק דורשת לא מעט השקעה אך התוצאה בהחלט מוצאת חן בעינינו ושווה את המאמץ.

אחרי הצהרים השתנה מזג האוויר וענן שחור כיסה את אזורינו והוריד עלינו (בעיקר עליי) גשמי ברכה שאילצו אותנו לסיים את העבודות בחוץ. לא יכולתי לבקש טיימינג יותר מוצלח מזה, התנערתי משאריות הדשא, העלים והבוץ ועברתי למטבח לאפות עוגיות תפוחים וגרנולה שהתחסלו תוך רגע לצד כוס תה.

מתכון בהמשך, שיהיה שבוע טוב!

מאפינס תותים שהולכים מצויין עם הקפה של הבוקר, גם עם הקפה של הפסקת עשר והתה של ארבע אחר הצהרים ובכלל, בכל פעם שעוברים ממש במקרה דרך המטבח…

מתכון ל -12 מאפינס

מצרכים:
300 גרם תותים טריים
2 ביצים
½ כוס שמן
½ כוס חלב
½1 כוסות קמח תופח
1 כוס סוכר
1 כף תמצית וניל

אופן ההכנה:
חותכים את התותים לקוביות לא קטנות מדי ומערבבים בקערה עם כף קמח. בקערה נפרדת מערבבים סוכר וביצים, מוסיפים את הנוזלים ולבסוף את הקמח עד לקבלת בלילה חלקה ואחידה. מוסיפים את קוביות התותים  לבלילה ומערבבים. יוצקים לתבנית שקעים משומנת או עם מנז'טים ואופים בתנור שחומם מראש על 180 מעלות כ- 20 דקות או עד שיוצא קיסם נקי.

♥

עד שיצאו לי זוקיני משלי בגינת הירק החלטתי להתאמן על מתכוני קישואים כדי שיגיע הרגע בוא אלך לקטוף אותם ימתין להם המתכון המושלם. המתכון פשוט ומהיר וניתן לגוון עם הגבינות לפי מצב המקרר.

מצרכים:
4 זוקיני
5 כפות של גבינה קשה מגורדת
אורגנו
מלח ופלפל
1 חב' בצק עלים

אופן ההכנה:
חותכים את הזוקיני לקוביות קטנות ומטגנים עם כף שמן במחבת כ- 10 דקות. סוגרים את האש ומתבלים עם מלח, פלפל ואורגנו (יבש או טרי). מוסיפים את הגבינה לזוקיני ומערבבים- אני השתמשתי בתערובת של גבינת פרמזן, קוביות גבינה בולגרית ומעט גבינת ברי. פורסים את הבצק, מניחים עליו את התערובת באופן שווה ומגלגלים את הבצק לאורכו לרולדה. בעזרת סכין חדה חותכים לפרוסות בעובי 2 ס"מ. מסדרים בתבנית עם נייר אפייה ואופים בתנור שחומם מראש על 200 מעלות עד להשחמה.

סוף שבוע של סבלות עבר עלינו. המשימה – פינוי חדר השינה העתיק של סבתא פציני. נשמע פשוט אם לא לוקחים בחשבון את העובדה שהרהיטים לא עוברים בדלת ואת שאלת השאלות – לאן מעבירים את הדברים? אחרי התלבטות ארוכה ובחינת כל האופציות העומדות בפנינו נבחר החדר המיועד שיאחסן באופן זמני את הריהוט.

למזלנו הרב המיטה והארון ניתנים לפירוק ואופציית העברתם דרך המרפסת ירדה מהפרק. התחלנו במלאכת הפירוק בתקווה שיום אחד נצליח באותו אופן להרכיבם חזרה גם ללא דפי הסברים מפורטים בסגנון איקאה. המיטה התפרקה לשתי מיטות יחיד ואולם הארון התחלק לאין סוף חלקים. מראות, דלתות, קישוטים, רגלים, מחיצות ומגירות בתוכן מצאנו תיק מאובק מלא במסמכים, רשיונות ומכתב אחד שגרם לנו לעצור את העבודה ולהתרגש עד מאד.

בשנת 1937 סבא פצ'יני נסע לירח דבש אחרי שלקח לאישה את אינס. הם חצו את איטליה מקוליקו הצפונית עד לנאפולי הדרומית משם הוא שלח מכתב למשפחה שנכתב על גבי נייר המכתבים של מלון אליסאו.

30.11.1937
יקירים,
אנחנו, אחרי עצירה ברומא אצל קרובי משפחה של אינס, הגענו שמחים ליעדנו נאפולי! נבקר בעיר הזו יומיים או שלושה ואז נשוב חזרה לקוליקו לשם נגיע עד שעות הערב של יום שבת הבא. מיותר להגיד לכם שאני מאד שמח ומעולם הנפש שלי לא היתה כל כך מאושרת, רגועה ושלווה. אינס היא בדיוק כמו שחלמתי. היא באמת האישה שחיפשתי ואני מאמין שמאוחדים יהיה לנו קל לנצח כל מכשול שיגיע. אני בטוח שהיא תמצא חן גם בעיניכם מכיוון שהיא חמה, נעימה ובאמת טובה והיא כבר מרגישה חיבה אליכם. אני חושב שביחד איתכם ואיתה אני לא אצטרך יותר שום דבר בחיים: לא נותר לי אלא לעבוד שלו ומאושר ולנסות לשמור על השמחה העוטפת את כולנו. נשיקות ולהתראות אוטורינו.
דרישת שלום חמה ולהתראות גם ממני. עד כה אני מאד שמחה מאוטורינו ואני מקווה שלעולם לא נאבד את האמון והאהבה שיש בינינו. אני מקווה גם שאוכל לקבל מכם את האהבה שבת יכולה לרצות. אינס.

אחרי ההפסקה הרומנטית והמרגשת שבנו לפנות את חדר השינה של אוטורינו ואינס, סבא וסבתא פציני, שהיה נדמה לכמה רגעים שהם נמצאים ממש איתנו בחדר.

חדר עם רהיטים

חדר ללא רהיטים

חדר מחסן

שבוע שעבר נסגרו אתרי הסקי באיזורנו ויצאו לפגרת קיץ. תקופת החגים והביקורים הסתיימה עם מספר קילוגרמים עודפים, תוצאה ישירה של מצות מטוגנות וביצי שוקלוד של חג הפסחא. גינת הירק נשתלה ולאט לאט צומחת לה ובינתיים, נגמרו התירוצים והדחיות, חזרנו לאתר הבנייה.

הצלחתי לשכנע את בני משפחת פצ'יני שאיש מקצוע זו לא מילה גסה, משימה לא פשוטה אך מסתבר, ברת ביצוע. אחרי כמה ימי עיכול הרעיון התייצבו בפתח הבית שני פועלים עם משאית עמוסה בכלי עבודה, חומרי בניין ומערבל בטון ידני שמקשט את החצר. פייטרו התקשה לראות את הנעשה מהצד וישר עבר לבגדי עבודה. לזכר הימים הטובים לקח את המקדחה ועשה לי שני חורים בתקרה, אחד במטבח ואחד בשירותים כדי שיוכל להעביר את הצנרת מקומת הקרקע לשירותים ולמטבח החדשים בקומה השניה. בשלב הזה נאלצתי לעבור גם אני לבגדי עבודה בנסיון למזער נזקים ואסונות בקומת המגורים.

בשעה טובה הושלמה פריסת הצנרת שאף כללה תרגיל הצפה שאליו אין מוכנים ומיומנים מאיתנו. עבור סרגיי  זה היה תרגיל ראשון מסוגו ולכן נאלץ לחזור הביתה להחליף את בגדיו הרטובים. אחרי פעולות הייבוש ובסיום שני ימי עבודה שכללו ארבעה זוגות ידיים ואין ספור שפכטלים נסתמו כל החורים והתעלות, טויחו קירות המטבח והשירותים וקובעה קונסטרוקצית המתכת שאליה תתחבר תקרת הגבס.

בימים הקרובים יושלמו עבודות הגבס והצביעה בשירותים ובמטבח ומשם נעבור יחדיו לבנות את קירות הגבס גם בסלון ובחדר השינה החדשים. בנימה אופטימית זו אני רוצה להודות לסרגיי וחברו שעוזרים לפוטנציאל להראות הרבה יותר ממשי מאי פעם!

היופי שבמשפחה מעורבת הוא המטבח המגוון. גיסתי האיטלקיה, פאולה, נשואה לספרדי ולא סתם ספרדי, קטלוני בנשמה מברצלונה. לכבוד חג הפסחא הם הגיעו לקוליקו עם מזוודה עמוסה בבצלים ירוקים מתוקים הנקראים בספרדית Calçot. מינואר ועד אפריל מתקיימת עונת הבצלים שמסתיימת בארוחות על טהרת הבצל ומלוות ביין אדום או קאווה. התאספנו כולנו בחצר הבית לכבוד מסיבת בצל קטלונית על אגם קומו. הבאנו כמה לבנים מהשיפוצים, רשת של מנגל וענפים יבשים, הדלקנו את האש והתחלנו לצלות את הבצלים עד שהתפחמו מבחוץ והתחילו להשמיע קולות מוזרים. סיימנו עם מלאכת הנפנוף והתיישבנו מסביב לשולחן אז הסביר לנו הצד הקטלוני שאת הבצלים אוכלים בעמידה. רעבים וסקרנים נעמדנו והתרכזנו בהדגמת אכילת הבצלים:

שלב ראשון – אוחזים בשתי אצבעות את הבצל בנקודה בה נגמר החלק השרוף ומתחילים העלים הירוקים
שלב שני – בעזרת שתי אצבעות של היד השניה מושכים כלפי מטה את החלק השרוף (ממש כמו פעולת הורדת הפרגיות מהשיפוד בעזרת פיתה)
שלב שלישי – תובלים ברוטב רומסקו קטלוני (שקדים, עגבניות, פלפלים אדומים, שום ושמן זית)
שלב רביעי – פה גדול!

לשנה הבאה בקטלוניה הבנויה!

כל שנה בבוקר שאחרי הסדר אנחנו מתעוררים לריח בורמוליקוס שסבתא רחל מטגנת במטבח. כל אחד מבני הבית קם בתורו ועובר במטבח לגנוב בורמוליקוס או שניים עד שכולם מקיצים ומתיישבים סביב השולחן שבמרכזו  צלחת עמוסה בלביבות מצה מטוגנות. אפשר לאכול אותן עם גבינה לבנה, ריבה או לפזר עליהן סוכר.

מצרכים:
4 מצות
3 ביצים
חצי קופסא קטנה של גבינה לבנה
מלח ופלפל לפי הטעם

משרים את המצות במים עד שהן מתרככות, סוחטים ומוסיפים את שאר המצרכים. מערבבים היטב עד לקבלת עיסה אחידה. מחממים שמן במחבת ובעזרת שתי כפיות יוצרים לביבות ומטגנים משני הצדדים עד להזהבה.

בתאבון וחג שמח לכולם!