אנחנו (הישראלים) מומחים בהכנת חמוצים במלח או בחומץ והאיטלקים, ככה למדתי עם השנים, אלופים בהכנת "חמוצים" בשמן. באיטלקית קוראים לזה "Sotto olio" – "תחת שמן" ומכינים את זה עם מגוון ירקות כמו פטריות, לבבות ארטישוק, פלפלים, קישואים וכל ירק שרק עולה על הדעת. את המתכון לחצילים בשמן קיבלתי מאמא של לוצ'יאנו שמכינה מדי שנה סטוק שלם של צנצנות חצילים.

מצרכים:
חצילים
מלח
חומץ יין
שמן זית
אורגנו
שום
פלפל/צ'ילי חריף

יום א':
פורסים את החצילים לפרוסות עיגולים דקות (קצת פחות מחצי ס"מ). מעל קערה מניחים מסננת ואליה מעבירים את החצילים הפרוסים, מוסיפים מלח (כשתי כפות מלח לחציל) ומערבבים היטב. על החצילים מניחים צלחת כדי שתיצור עליהם לחץ ומניחים להם לטפטף 24 שעות.

פרוסות חצילים מגינת הירק

יום ב':
מפרקים את קונסטרוקצית הצלחת על המסננת שעל הקערה, שוטפים היטב את החצילים מהמלח ומניחים על מגבת להתייבש. לאחר הייבוש מעבירים את החצילים לקערה ומכסים אותם בחומץ יין ל- 24 שעות נוספות.

חצילים בחומץ

יום ג':
מסננים את החצילים מהחומץ (ללא שטיפה) ומניחים שוב על מגבת להתייבש. בינתיים מרתיחים את הצנצנות ומייבשים אותן היטב, קוצצים דק עלי אורגנו (אפשר להשתמש גם בתבלין יבש), פורסים שיני שום לפרוסות דקות ופלפל חריף לטבעות דקות (או תבלין צ'ילי יבש). לאחר ייבוש החצילים ממלאים את הצנצנות באופן הבא: 1 ס"מ של שמן זית, אורגנו, פרוסות שום וצ'ילי לפי הטעם. לאחר מכן מספר שכבות של חצילים, על החצילים מוסיפים אורגנו, שום וצ'ילי ושוב שכבה של חצילים ותבלינים וכך הלאה עד שמגיעים לפתח הצנצנת. לבסוף מוסיפים שמן זית עד לגובה החצילים וסוגרים היטב. מעבירים את הצנצנות לארון וממתינים בסבלנות 30 יום עד לפתיחה.

אורגנו הישר מהגינה

שכבה ראשונה של חצילים ותבלינים

צנצנות חצילים מוכנות להמתנה ארוכה בארון

כמויות – 10 חצילים בגודל קטן מספיקים ל-4 צנצנות קטנות. שום וצ'ילי חריף יש להוסיף לפי טעם אישי.

גם פרחי האורגנו מצאו עצמם בצנצנת (לקישוט)

קיבלנו בסוף השבוע שני גושי גבינות קשות וריחניות במיוחד מחמותי, בשילוב עם הירקות שאספתי באותו היום מהגינה לא היה לי כלל ספק שהכל הולך להפוך לפשטידה עסיסית. המתכון בסגנון צרפתי עם בצק פריך רך ופשוט להכנה שנקרא "פטה בריסה".

מצרכים לבצק:
175 גרם קמח
85 גרם חמאה חתוכה לקוביות
30- 45 מ"ל מים קרים
קמצוץ מלח

מערבבים במקיסר במהירות נמוכה קמח, מלח וחמאה עד לקבלת תערובת פירורים. מוסיפים את המים בהדרגה – כל פעם כף אחת עד לקבלת בצק אחיד. יוצרים כדור, עוטפים בניילון נצמד ומכניסים למקרר לחצי שעה.  אחרי ההמתנה מוציאים את הבצק, מרדדים לעובי של חצי ס"מ ומעבירים לתבנית פאי (23 ס"מ). מחוררים את התחתית עם מזלג ומכסים את הבצק עם נייר אפיה. על הנייר מפזרים קטניות (חומוס, שעועית וכו') כדי ליצור משקולת. מכניסים לתנור שחומם מראש על 200 מעלות לחצי אפייה, אופים 15 דקות, לאחר מכן מוציאים את הנייר עם הקטניות, מנמיכים את התנור ל- 190 מעלות ואופים עוד 5 דקות. מוציאים מהתנור ומניחים לבצק להתקרר.

מצרכים למילוי:
3 קישואים גדולים
10-15 עגבניות שרי
250 גרם גבינות קשות
50 גרם גבינת פרמזן
2 ביצים
4 כפות חלב
4 כפות יוגורט/שמנת
מלח פלפל
אוריגנו, בזיליקום, טימין ורוזמרין

חותכים את הקישואים לפרוסות עיגולים דקות ואת עגבניות השרי חוצים. במחבת מטגנים קלות את הקישואים והעגבניות יחד עם עשבי התיבול – לא כולל הרוזמרין, מוסיפים מלח ופלפל. מעבירים את הירקות לקערה ומוסיפים את הגבינות הקשות (בקוביות קטנות או מגורדות). מערבבים היטב ומסדרים בתוך התבנית על הבצק שנאפה. טורפים ביצים, חלב ויוגורט, מוסיפים מלח ופלפל ושופכים מעל הירקות בתבנית. מפזרים מעל גבינת פרמזן מגורדת ועלי רוזמרין. אופים כ – 25 דקות עד הזהבה.

  ~s'il vous plaît ~

ביום שישי בבוקר יצאה השמש אחרי יום של גשם היסטרי שעשה לנו לא מעט נזקים. חיבור האינטרנט נשרף מברק חזק שהפעיל את האזעקות של כל השכונה בשש בבוקר וניתק אותנו מהעולם הוירטואלי. מערכת חימום המים יצאה לשביתה ולנו נשאר להתפלל שהטכנאי לא יפצח לנו בשביתה איטלקית גם הוא ויבוא לתקן את הבעיה. בסופו של דבר הוא הגיע, כמובן שהיה חסר לו בדיוק החלק שהתקלקל אך למזלנו הרב הספיק ללכת לחפש אותו ולחזור עוד באותו היום.

רק נצבע בלבן..

בנוסף לכל זה גילינו שהחלונות בקומה השניה לא ממש אטומים למים. לא נדרש לנו הרבה זמן לעלות על הבעיה, זה לקח בדיוק דקה מהרגע שהתקרה בקומת קרקע התחילה לטפטף עלינו. בשני חדרים למעלה נכנסנו מים והציפו את הרצפה – בחדר אחד דרך החלון ובחדר השני דרך הדלת של המרפסת. עוד לא הספקתי לכתוב שסרגיי הבטיח וסרגיי קיים, הוא חזר בסופו של דבר וסיים את החדר האחרון. עכשיו הוא יצטרך לחזור שוב כי הגשם שנכנס דרך החלון בדרכו לרצפה השאיר סימנים על הקיר.

חדר גמור

עד למקצה השיפורים של סרגיי הגיע החשמלאי -אמיליו. הוא עשה סיבוב בין השקעים, עלה, ירד, הלך, חזר ובסופו של דבר אמר שיגיע בשבוע הבא. כל אחד והזמנים שלו. גם לחנות הקל וחומר יש זמנים משלה, אנחנו עדיין מחכים לסטוקו שהזמנו – טיח בעל גימור מבריק שמתאים לחדרים עם לחות גבוהה ונגד רטיבות, אנחנו נשתמש בו בשירותים ובמטבח במקום קרמיקות או משטחים למיניהם.

הצפונת מעצבנת..

לסיכום כל החוויות, התקדמנו צעד עם החדר החסר והלכנו אחד אחורה עם השני, אינטרנט עוד לא חזר, החשמלאי יגיע וכך גם הטיח שלנו, מתי? לא שואלים מתי. לפחות השמש הפציעה בחזרה ונחמד היה לגלות שגינת הירק שורדת גם בתנאים קשים. רק בריאות!

ירקות מהגינה

שבוע טוב!

אחרי שקטפנו אוכמניות בטיולנו להרים ונשנשנו אותן בלי סוף החלטתי לבחון את כוחן במטבח. ריבה שתישאר איתנו לזמן מה ומאפינס שהתחסלו להם ברגע שיצאו מהתנור. בשני המתכונים השתמשתי באוכמניות טריות אך אפשר להשתמש גם בפרי קפוא, יש להפשיר אותו לפני השימוש ולסנן היטב את הנוזלים המיותרים.

 ריבת אוכמניות

מצרכים:
500 גרם אוכמניות
300 גרם סוכר
200 מ"ל מים
כמה טיפות לימון

אופן ההכנה:
ממיסים בסיר על אש נמוכה מים וסוכר, כשהסוכר מתחיל להסמיך מוסיפים את האוכמניות ומבשלים על אש נמוכה. מוסיפים כמה טיפות בודדות של מיץ לימון (לפי הטעם), מדי פעם מערבבים ומוציאים בעזרת כף את הקצף שמצטבר למעלה. הבישול לוקח למעלה משעה, כדי לבדוק אם הריבה מוכנה אני משתמשת בטיפ של סבתא רחל – מכניסים כף למקרר לכמה דקות, מוציאים אותה כשהיא קרה ומטפטפים עליה מהריבה – אם הריבה לא נוזלת – מוכן! סוגרים את האש ומעבירים לצנצנות שהורתחו ויובשו לחלוטין, ממלאים עד הסוף וסוגרים היטב את המכסים.

מאפינס אוכמניות ואגוזים

מצרכים:
400 גרם קמח
3 כפיות אבקת אפיה
200 גרם סוכר
2 ביצים
140 מ"ל חלב
140 מ"ל יוגורט
תמצית וניל
75 גרם חמאה רכה מאד
100 גרם אגוזים קצוצים גס
140 גרם אוכמניות

אופן ההכנה:
מערבבים קמח, אבקת אפיה וסוכר ביחד. בקערה נפרדת מערבבים ביצים, חלב, יוגורט, וניל וחמאה. מעבירים את תערובת הנוזלים לקערת היבשים ומערבבים קלות עד שהחומרים מתאחדים. מוסיפים את האכומניות ו- ¾ מכמות האגוזים, מערבבים בעדינות ומעבירים לתבנית שקעים מרופדת במנז'טים. מקשטים כל מאפין באגוזים שנשארו ומפזרים מעט סוכר חום. אופים בתנור שחומם מראש על 200 מעלות ל-20 דקות או עד שיוצא קיסם נקי.

גם השבוע לא אכתוב על כך שסיימנו את החדר והתקדמנו הלאה, סרגיי עובד קשה ולא אצלנו. העובדה הזאת לא מפריעה לנו בכלל להתחיל לפנטז על הפרוייקט הבא שלנו. הפנטזיה הזאת נמצאת על הר ב- Val Gerola  בגובה סימלי של 1330 מטר.

הבקתה של משפחת פציני

בנקודה הזאת נמצאת הבקתה העתיקה של סבא רבא פציני. הדרך היחידה להגיע אליה היא בטיפוס רגלי שלפדלעות כמוני שעוצרות לאכול אוכמניות בדרך לוקח כ- 45 דקות של קיטורים ואין ספור שאלות "עוד כמה זמן?". כשסוף סוף מגיעים לבקתה ומסתובבים אחורה להסתכל על הנוף נעצרת הנשימה שגם ככה היתה בקשיים עקב העלייה התלולה. לזה אני קוראת – חלום!

נשנוש אוכמניות בדרך

זה מה שרואים כשמגיעים לבקתה

על חזית הבקתה יש ציור פרסקו של דמות קדושה מהנצרות וחתום התאריך : 1896. לבקתה היתה מגיעה כל קיץ משפחת פציני עם הפרות היישר מקוליקו. בקומת הקרקע של הבקתה היתה הרפת ומעל, בקומה השניה, דירת המגורים של המשפחה. לבקתה המשיכו להגיע גם הדורות הבאים, ללא הפרות, פייטרו זוכר את ימי הקיץ שהעביר שם בתור ילד עם סבתו ואמו. עם השנים פחתו הביקורים של המשפחה, דלת הכניסה נפרצה מספר פעמים ורב הרהיטים ותכולת הבית נגנבו.

ככה זה נראה מבפנים

חדר עם נוף

בשבוע הבא נחזור על הטיפוס כדי לנעול את הבקתה ולשמור על המעט שנשנאר בתוכה ומשם נמשיך לארוחת צהרים של פולנטה וגבינות תוצרת המקום בבקתת האיכרים שנמצאת כמה מאות מטרים מעל בקתת פציני הנטושה. יום אחד, שנסיים את הפרוייקט שהתחלנו בביתנו בקוליקו, נחזיר את החיים גם לבקתה בהרים.

ביקור אצל האיכרים

הקיץ הגיע אלינו באופן רשמי. חם בחוץ מאד והעובדה שאין לנו פריזר בבית שאפשר לאחסן בו גלידות וקרח לשעות הקשות מתחילה להעיק. עד שהמטבח החדש יהיה מוכן (הוא מוכן!) עוגת גבינה קרה היא בהחלט פתרון הולם לבעיה. את המתכון קיבלתי מחברה איטלקיה, היא מכינה אותה בתבנית קטנה יחסית, בגודל 22 ס"מ, ככה מתקבלת עוגה גבוהה ומרשימה.

מצרכים לבסיס:
200 גרם ביסקוויטים (אני השתמשתי בביסקוויט דיג'סטיב מחיטה מלאה)
80 גרם חמאה

מצרכים לעוגה:
3 ביצים
80 גרם סוכר
1 כף קמח
תמצית וניל
250 גרם גבינת מסקרפונה
250 גרם גבינת ריקוטה

לציפוי:
ריבת פירות יער ו/או פירות יער טריים

אופן ההכנה:
מפוררים את הביסקוויטים ומערבבים היטב עם חמאה רכה. מרפדים את תחתית התבנית בפירורים, מהדקים ומכניסים למקרר עד שבלילת הגבינה מוכנה. מקציפים את החלבונים עד לקבלת קצף לבן וחזק ומעבירים לקערה. מקציפים חלמונים, סוכר ווניל ומוסיפים בהדרגה קמח, מסקרפונה וריקוטה עד לקבלת בלילה אחידה. מאחדים את הבלילה עם הקצף ומערבבים בעדינות בעזרת כף עץ עד שמתקבלת תערובת אחידה. מוציאים את התבנית מהמקרר, שופכים מעל בסיס העוגיות את התערובת ומכניסים לתנור שחומם מראש על 170 מעלות ל- 40 דקות. מוציאים מהתנור, ומניחים להתקרר. מכינים את הציפוי: בסיר על אש נמוכה מדללים ריבה עם מעט מים, או מבשלים כ-100 גרם פירות יער עם מעט סוכר ומים עד שמתקבל סירופ סמיך. שופכים על העוגה את הריבה או הסירופ ומסדרים מעל פירות יער טריים. מכניסים למקרר ללילה שלם, העוגה הרבה יותר טעימה כשהיא קרה מאד ובייחוד ביום שלמחרת.

שבת שלום!
♥

עודכן: יוני 2018

טעימה מהוילות: קרלוטה, בלביאנלו ומה שביניהן

האדריכלות המפוארת מהמאות הקודמות, הווילות והארמונות המוקפים בגנים מטופחים, הם הוכחה לכך שהקסם והיופי של אגם קומו משכו לאיזור מאז ומתמיד מבקרים ואצולה. חלק מהוילות פתוחות למבקרים כאשר המומלצות ביותר הן:

וילה קרלוטה נבנתה בעיירה טרמצו (Tremezzo) ב – 1690. בתוך הוילה מוצגים פסלים, ציורים ורהיטים מהתקופה הניאוקלסית אך הייחוד האמיתי שלה הוא הגינה הבוטנית המפוארת והמטופחת אשר מקיפה אותה ובה ניתן למצוא אוסף מרשים של עצים וצמחים מזנים שהובאו מכל העולם. מהגנים עצמם וממרפסות הוילה ניתן לתצפת על מרכז האגם, על העיירה בלאגיו ועל הר לניונה (Legnone). המקום יפה ושווה ביקור בכל עונות השנה אבל באביב, כאשר הפרחים בגן בשיא הפריחה, המחזה מרשים במיוחד.

וילה באלביאנלו נבנתה ב – 1787 על צוק שנמצא באחת הנקודות היותר יפות של אגם קומו, משם יש תצפית על העיירה בלאג׳יו ועל האי קומאצ'ינה. הגנים שמקיפים את הוילה עוקבים אחרי הצורה הטבעית וההרהרית של השטח והם מטופחים ומרשימים מאד. בקומה האחרונה של הוילה מוצג אוסף אומנות ורשמים מטיוליו בעולם של הבעלים האחרונים של הוילה (כיום היא שייכת ל FAI). ניתן להגיע לוילה מהעיירה לנו (Lenno) ברגל, במסלול בטבע שאורכו כקילומטר אחד או עם Taxi Boat שיוצא מהעיירה לוילה ובחזרה.

** רצוי להתעדכן באתרי הוילות בשעות ובימי הפעילות **

בין שתי הוילות האלו מקשר מסלול הליכה שנקרא Green Way
זהו מסלול שאורכו 10 ק"מ ועובר דרך העיירות קומאצ'ינה, אוסוצ'יו, לנו, מצגרה, טרמצו וגריאנטה. חלקו עובר דרך העיירות עצמן, חלקו בטבע וחלקו על שפת האגם, מה שמאפשר לטעום בדרך הטובה ביותר את אופי החיים על אגם קומו. המסלול כולו אורך כשלוש וחצי שעות ברמת קושי קלה ביותר שמתאימה לכל ימות השנה. הוא מסומן היטב לכל אורך הדרך ומחולק לחמישה מקטעים עיקריים.

טעימה מהעיר הגדולה: ביקור בעיר קומו

העיר קומו היא בירת האגם, העיר העתיקה מוקפת חומות ומגדלי תצפית ופזורים בה מבנים רבים ומעניינים כמו הדאומו, כנסיות ובזיליקות, אדריכלות מתקופת הפאשיזם, מוזיאונים, וילות ואתרים ארכיאולוגים. אחד מהם התגלה בעת עבודות על חניון בעיר, בעקבות הממצאים החניון הוגבה ונבנה מעל המרחצאות העתיקות שמוצגות בקומת הקרקע. החניון אגב, נוח מאד עבור מי שמגיע עם רכב לעיר.

משהו לנשנש – ה-עוגה של קומו נקראית Nuvola – ענן בעברית. זאת עוגת שמרים, תפוחה ואוורירית במילוי ריבת משמש. המתכון סודי ביותר ואין שום מאפייה שהצליחה לשחזר את הטעם וההצלחה של העוגה הזאת. המאפייה Beretta שמוכרת אותה נמצאת במרכז העיר, ובה דלפק ארוך עמוס במאפים, עוגות, פיצות ופוקאצ׳ות. מקום נפלא לעצירת צהריים קלילה וטעימה במיוחד.

קניות – כיאה לעיר גדולה, יש מבחר גדול של חנויות, חלקן המותגים המוכרים לכולם וחלקן חנויות עיצוב ואופנה מקומית. יש בית כלבו גדול, Coin, המשתרע על פני מספר קומות כאשר בקומה האחרונה נמצאת מסעדה עם תצפית על העיר וכמובן, מומלץ להתדעכן בתאריכי השווקים השונים. לא לפספס ולהקדיש מספיק זמן בלו״ז  לחנות Flying tiger הדנית. חנות גדולה ועמוסה בפיצ׳פקעס, כלי כתיבה, כלי בית,  ניירת, משחקים, נרות וכו׳ וכו׳. הכל בעיצוב סקנדינבי שובה לב ומחירים – זולים זולים!

אחרי שקראתי את הפוסט המקסים בבלוג מעורר ההשראה ושופע היצירתיות "Gonna be 40" של שרון עשת לא היה לי ספק שאני הולכת להכין את הפחזניות של אמא שלה. אני החלפתי את הקרם אינסטנט בקרם פטיסייר מבושל ואת ציפוי השוקולד באבקת סוכר.

המתכון המלא לפחזניות בבלוג של שרון

להכנת קרם פטיסייר:

500 מ"ל חלב
100 גר' סוכר
50 גר' קמח
4 חלמונים
קליפה מחצי לימון (חתוכה גס, לא מגורדת) / מקל וניל

לערבב בסיר על להבה קטנה חלב, סוכר וקליפת לימון או וניל. כשהסוכר נמס להוסיף חלמונים אחד אחד ולבסוף את הקמח תוך כדי ערבוב מתמיד בעזרת מטרף ידני. לערבב עד הסמכת הקרם (לוקח כמה דקות, לא להתייאש)  במידה הרצויה ולהוריד מהאש. להעביר את הקרם לקערה, להוציא את קליפת הלימון ולהניח על הקרם ניילון נצמד כדי למנוע היווצרות קרום. לצנן במקרר עד מילוי הפחזניות.

תודה על המתכון!

חודש יוני השנה היה גשום במיוחד. בעקבות הגשמים הבלתי פוסקים חזר אלינו סרגיי שלא יכל להמשיך בתנאי מזג האוויר בעבודות החפירה שעשה עבור לקוח אחר. אמנם סבלנו כמה שבועות מהעדרותה של השמש אבל לפחות זכינו לעוד פוש רציני בשיפוץ הבית.

ככה זה נראה בימים גשומים

אין ספור לוחות גבס ופרופילים מאלומיניום עשו דרכם לקומה השניה של הבית. החבר של סרגיי חיבר את הפרופילים לקירות ולתיקרות החדרים ואליהם הבריג את לוחות הגבס. סרגיי מצידו היה אחראי על טיוח המשטחים, על המורל בזמן העבודה ועל עדכונים שוטפים של תחזית מזג האוויר.

וככה כשיצאה השמש

אחרי כמה ימי עבודה אינטנסיביים במיוחד צופו החדרים בקומה בלוחות הגבס, נפתחו הפתחים הדרושים למערכת החשמל ולשקעים-תקעים העתידיים לבוא ולבסוף טיוחו החדרים. כמעט כולם. זאת מכיוון שביום האחרון יצאה השמש ויחד איתה יצאו סרגיי וחברו מהבית ונעלמו שוב. הם השאירו אותנו עם חדר אחד לא גמור ופתק על השולחן "נתראה בגשם הבא".

חדר בזמן עבודה

חדר ביש מזל ממתין לגשם

ימי השמש השטופים ממש נחמדים, מזכירים לנו שהקיץ הולך ומתקרב, מחזירים את החיים לגינה ואותנו לגלידריות. בכל זאת יהיה נחמד אם ירד גשם רק ליום אחד כדי  שצמד המולדבים  יבואו  לסיים את החדר. בשלב הבא יגיע החשמלאי להעביר חוטים בצינורות ולהחזיר לנו את החשמל לקומה – הקץ לחוטים מאריכים משתלשלים מחלונות הבית ולשקעים לא מאד בטיחותיים מהמאה הקודמת.

שירותים + מטבח

זה מתכון הפסטה הראשון שאני מעלה לבלוג ולכן בחרתי במנה חגיגית, אלגנטית והכי חשוב-  טעימה! למדתי להכין אותה במטבח המקסים של חבר איטלקי חובב בישול רציני ומיד אימצתי אותה בחום למטבחי שלי.

מצרכים:

80-100 גרם רביולי במילוי דלעת/בשר לסועד
10 גרם חמאה לסועד
עלי מרווה
פטרוזיליה קצוצה דק
קליפת לימון מגוררת
עוגיות אמרטי (שקדים)

אופן ההכנה:

ממיסים בסיר חמאה לפי כמות הסועדים עם עלי מרווה (3-4 עלים גדולים). בסיר אחר מרתיחים מים עם מלח ומבשבלים את הרביולי לפי הוראות היצרן (רביולי טריים מוכנים ברגע שהם מתחילים לצוף במים). מעבירים את הרביולי המוכנים מהסיר ישר לקערה ומערבבים בעדינות יחד עם החמאה המומסת. מעבירים לצלחות הגשה ומפזרים מעל כל מנה פטרוזיליה קצוצה, קליפת לימון מגוררת ופירורים של עוגיית אמרטי.

!Buonappetito