EVERYDAY

PASTA

ישראלית על האגם

הקדמה

בית

Riassunto

Casa

איזו התרגשות! פוסט ראשון יוצא לדרך.

לפני שנה בדיוק ארזתי את חפצי הרבים שצברתי במשך שנות לימודי האדריכלות שלי בפוליטקניקו במילאנו ועברתי להתגורר בצפון אגם קומו עם פייטרו (אז חבר היום גם בעל ושותף).

הכל הלך כמעט לפי התוכנית. משהו אחד השתבש בדרך. הדודה פיירה. היא לא הסכימה בשום פנים ואופן שקובי החתול יתגורר בדירה שהיתה לפייטרו בבנין שלה. מצאנו את עצמנו מחוץ לדלת, עם אוטו עמוס בארגזים, חובי הדובי וחתול מיילל בכלוב. הרבה ברירות לא היו, פילסנו את דרכינו לדלת הכניסה של בית הרוחות והשדים, הלא הוא הבית ברחוב וילאטיקו . הלילה הראשון עבר מצויין, היינו כל כך עייפים ומרוצים על כך שמצאנו סידור לחתול שלא שמנו לב לפרטים הקטנים (כמו המטבח שלא היה). למחרת בבוקר הכל התבהר. פקחנו את העיניים והודנו על כך שאיננו אלרגיים לאבק.

הבית בויה וילאטיקו נבנה בשנות השלושים של המאה שעברה על ידי סבא רבא פצ'יני, סבא של סילביו, אבא של פייטרו. עד הגעתם לעיירה קוליקו חיה המשפחה בבקתת עץ בין יערות האורן באזור ההררי של מחוז וולטלינה. לאחר המעבר לעמק, סבא רבא פצ'יני פתח מנסרה וסחר בעץ שייבא מכל רחבי איטליה, שוויץ, אוסטריה וצרפת. העסק שגשג ובשנות החמישים נוסף לבית אגף חדש בצורת מגדל, המכונה באיטלקית Torretta.

בשנות הארבעים נולד דור חדש בבית לסבא וסבתא פצ'יני, ההורים של סילביו, ריטה ופיירה.כן, אותה דודה פיירה. בשנות השבעים סילביו נישא למריה, אמא של פייטרו והם עברו להתגורר בבית ממול. גם ריטה נישאה ועזבה את הבית בויה וילאטיקו. הדודה פיירה נשארה להתגורר בבית יחד עם אמה, סבתא פצ'יני, עד למותה בשנת 1989. מאז הבית נותר יתום, מידי פעם נהגו לבקר אותו בני המשפחה כשהם עמוסים בארגזים, מזרונים, ספרים, מסמכים, בגדים, רהיטים, או כל חפץ אחר שלא היה בו שימוש אך לא רצו לזרוק אותו.

הגענו אחרי שני עשורים בהם הבית עמד נטוש. פרסנו גליונות, הדלקנו מחשבים, פתחנו יומנים ובנינו תוכנית עבודה מדוקדקת לשיקומו. אני מניחה שעצם היותנו אדריכלים עזר לנו לראות את הפוטנציאל שיש במאתיים מטרים מרובעים של זבל ואבק המשתרעים על גבי שלוש קומות וגינה גדולה. החלטנו לחלק את הבית לשלושה חלקים נפרדים: משרד אדריכלות, מגורים ואירוח על בסיס לינה וארוחת בוקר. שמחתי מאד והתרגשתי לקראת תחילת העבודה אף על פי שנודע לי שאנחנו לא נהיה רק האדריכלים, אלא גם המנקים, הסבלים, הצבעים, האינסטלטורים, החשמלאים או כל איש מקצוע אחר שידרש…בחודשים הקרובים אתעורר כל בוקר מוקדם, אעלה על מדי ב' ויחד עם פייטרו נחזיר את הבית בויה וילאטיקו לחיים..

בפוסטים הבאים אני אשתף אתכם במהלך העבודה, תוכניות, חומרים, חפצים ורהיטים שהתגלו מתחת לאבק, סיפורים מבית פצ'יני, מתכונים מהמטבח האיטלקי של מאמה מריה, מתוקים מהמטבחון שלי  ועוד שלל חוויות מהמסע אליו יצאנו.

Che emozione! E' il primo post del mio blog.

Esattamente un anno fa, ho impacchettato tutto quello che ho accumulato durante gli anni di studio dell'architettura al Politecnico di Milano e mi sono trasferita a nord del Lago di Como con Pietro.

Quasi tutto è andato secondo i piani. Solo una cosa è andata storta, nella vecchia casa di Pietro non erano accettati gli animali e quindi Kobi non era il benvenuto.  La soluzione si è presentata sottoforma della vecchia casa della nonna di Pietro. Siamo arrivati finalmente con la macchina carica di scatole e un gatto miagolante. La prima notte è andato tutto bene, eravamo così stanchi e soddisfatti di aver trovato una casa per il gatto che non abbiamo neanche notato i piccoli dettagli (come la cucina che non c'era). La mattina dopo, tutto è diventato chiaro. Abbiamo aperto gli occhi e abbiamo ringraziato di non essere allergici alla polvere.

La casa di Via ViIlatico è stata costruita negli anni Trenta dello scorso secolo dal bisnonno di Pietro. Prima di raggiungere la città di Colico la famiglia viveva a Rasura, un paesino di montagna in una piccola valle. Dopo essersi trasferito al lago, il bisnonno Pezzini ha aperto una segheria e commerciava il legname importato da tutta Italia, Svizzera, Austria e Francia.

Fino agli anni settanta la nuova generazione, il papà di Pietro e le zie, ha vissuto nella casa, dopo i relativi matrimoni solo una zia resta a vivere qui fino alla morte della nonna di Pietro nel 1989. Da quel momento la casa è vuota, di tanto in tanto arrivava un visitatore della famiglia con materassi, libri, documenti, vestiti, mobili o qualsiasi altro oggetto che non era più utilizzato, ma non voleva essere buttato via.

Siamo arrivati ​​dopo due decenni in cui la casa è stata chiusa, abbiamo aperto i computer, steso i fogli da disegno e abbiamo preparato il progetto di ristrutturazione. Credo che il fatto che siamo due architetti ci abbia aiutato a vedere il potenziale in duecento metri quadrati di disordine e polvere distribuiti su tre piani e un ampio giardino. Abbiamo deciso di dividere la casa in tre parti distint: studio di architettura, appartamento e camere di B&B. Ero molto felice ed emozionata prima dell'inizio dei lavori, ma poi ho capito che non dovremo essere solo architetti, ma anche i muratori, gli idraulici, gli elettricisti o qualsiasi altro professionista necessario per portare avanti la ristrutturazione..

Nei prossimi post condividerò con voi l'avanzamento del lavoro, gli oggetti e i mobili che sono stati scoperti sotto la polvere, le ricette della cucina tradizionale ma anche le mie, preparate nel nostro angolo cottura che un giorno diventerà la cucina dei sogni.

I primi post sono scritti solo in ebraico ma li sto traducendo e prossimamente li troverete in italiano.

Next Page >
  1. טליה

    אני קוראת ומתרגשת מאוד.הלכתי אחורה עם הבלוג שלך (איפה מצאתי אותו???איזה יופי!!!)
    פשוט תענוג לקרוא.אמשיך מחר,כבר מאוחר…מקווה למצוא מתכונים איטלקיים…וסיפורי איטליה.מקווה שטוב לך,שאת מרוצה מחייך.
    טליה

  2. טליה

    אני מדפדפת קדימה ואחורה ,מהופנטת…איזה בית מדהים עשיתם,מדהים! ומה קרה לקובי??? אני כבר מבינה שהוא…אוי,זה קטע קשה אצלי…אני אם מאמצת ליותר מ 25 חתולים הגרים בחצרי ועוד 5 המרשים לי ולאישי לגור איתם בבית…אנו מאוד אסירי תודה להם על הרשות שניתנה שהרי שום דבר אינו מובן מאחיו וחתולים הם תמיד בעלי הבית.
    אז ספרי לי,בבקשה,מה היה גורלו של קובי היפה… אני אמשיך לקרוא קדימה ואחורה ולהתפעל מהבלוג המקסים שלך!
    טליה

    1. Sharon
      Sharon

      אין ספק שחתולים הופכים בקלות להיות בעלי הבית שלנו.. קובי החתיך קיבל התקף לב ככה סתם באמצע היום מול בעליו חסרי האונים. מתגעגעים אליו המון הוא היה בהחלט המלך של הבית. אנחנו עוד נפגש פה, שמחה שמצאת אותי, שרון.

  3. יעל

    מקסים! אבל למה אני לא מצליחה לראות את התמונות בעמוד הזה?!

    1. Sharon
      Sharon

      אוי! באמת נעלמו התמונות. תודה על התגובה, אנסה לסדר את זה מיד!

    2. Dott Hillel Wexler medico e avocato

      Buona domenica

      avete realizato il sogno della mia vita !!!!!

      sto cercando una strutura vicino a malpensa… un ora da milano al lago di como o maggiore per retruturare come voi .
      conoscete una caseta addatata ?
      sono laureato in medicina a bologna parecchi anni fa…..
      siamo gruppi di pasta
      non ho ancora letto i dettagli delle ricette …
      buna giornata
      hillelio

  4. Simona Odesser

    שרון המקסימה, מצאתי את הבלוג שלך תוך כדי שיטוט…. וככה מוצאים את הדברים הכי יפים, לא? כבר הספקתי להמליץ עליו לביתי הצעירה שלומדת עכשיו שנה ראשונה עיצוב תעשייתי בפוליטכניקו של טורינו, ואני מקווה שגם בעיניה ימצא חן לא פחות מבעיניי.
    הספקתי גם להצטער מאד-מאד על מה שאירע לכם, מותו הפתאומי של קובי. גם לי יש שישה חתולים בבית, וכן כלבונת זקנונת אבל נמרצת.
    אני מתפעלת מההספק שלך…. זה כלל לא מובן מאליו. ואמשיך לעקוב אחר קורותיכם בביתכם היפה. כל טוב, ואביב חמים ונעים לכם!

    1. Sharon
      Sharon

      תודה רבה! שמחה מאד לשמוע שאהבת. אם הבת שלך תזדקק לעזרה בכל תחום שהוא או מעוניינת לקפוץ לביקור על האגם שתרגיש בנוח לפנות אליי. אביב שמח בחזרה!

  5. henia fishman

    שרון,
    בעיתון ידיעות קראתי הבוקר עליך ועל האתר ומאז- שעתיים- אני יושבת וקוראת.
    נרשמתי ואני כבר מחכה לקבל פוסטים!
    יום טוב, שבוע טוב ולהתראות

  6. oc

    נחשפתי לבלוג בהכנות לנסיעה לאיטליה שהיתה מדהימה לכשעצמה.הבלוג מושך מענין ומאוד מסקרן.מחכה לפוסטים ולמתכונים..!!!
    שנה טובה
    מקווה להגיע שוב לאיטליה בכלל ולקומו בפרט.

  7. Dorith Ben hur

    היום נחשפתי לבלוג והכל נראה מקסים. איטליה-הארץ האהובה עלי על כל חלקיה וגווניה. אשמח לקרוא וללמוד כמה שיותר מתוך הפוסטים שלך. כמו כן אודה על פירוט יתר על יחידות האירוח, למשל, לכמה אנשים מיועדת יחידה, העונות האולטימטיביות להתארח, מה בסביבה וגם מחירים. תודה רבה, ושנה טובה ומבורכת! דורית

COMMENTS