פיצה איטלקית
Pizza
כבר המון זמן שאני מתכננת לכתוב את הבלוג גם בשפה האיטלקית לאור ההתעניינות הרבה מצד חבריי האיטלקים סביב המתכונים והסיפורים. החלטתי שאין מתאים יותר מפוסט על פיצה לספתאח הבלוג הדו לשוני. ואם כבר פיצה, אין מתאים יותר מפייטרו, בעל הדיפלומה להכנת פיצות, להראות את כישוריו בזריקת בצק באוויר ופיזור קמח לכל עבר כאילו מדובר במטבח של מסעדה שמישהו כבר ינקה אותו אחריו. הפעם החוק של מי שמבשל לא מנקה לא ממש עבד לטובתי, פייטרו מסתבר בלאגניסט לא קטן במטבח אבל זה השתלם לי בארוחה מצויינת של פיצה איטקלית משובחת!
להכנת 4 פיצות אישיות:
500 גרם קמח לבן
250 מ"ל מים פושרים
5 גרם שמרים טריים
1 כף שמן זית
1 כפית מלח
2 קופס' של עגבניות מרוסקות
500 גרם גבינת מוצרלה חתוכה לקוביות
עלי בזיליקום
תוספות לבחירה
ממיסים את השמרים במים הפושרים. בקערה גדולה מניחים את הקמח ושופכים מעל את המים עם השמרים המומסים, מערבבים היטב, מוסיפים את שמן הזית ולבסוף את המלח. ממישכים ללוש היטב עד לקבלת בצק אחיד ומבריק. יוצרים כדור ומניחים אותו על גבי תבנית מקומחת היטב, מכסים את התבנית בניילון נצמד ומניחים לבצק לתפוח כשעה. לאחר ההתפחה מחלקים את הבצק לארבעה חלקים שווים ויוצרים מכל חלק כדור, מניחים שוב בתבנית מקומחת ועטופה בניילון נצמד ומכניסים למקרר ל – 24 שעות. כשעתיים-שלוש לפני ההכנה מוציאים את הבצק מהמקרר ומניחים לו לתפוח שוב. בינתיים מכינים את הרוטב, אנחנו בחרנו ברוטב לעצלנים, שופכים את תכולת קופסאת השימורים למסננת כדי להפטר מנוזלים מיותרים, מעבירים לקערה את הרוטב שנשאר במסננת ומערבבים יחד עם שמן זית, מלח ועלי בזיליקום. מקמחים היטב את משטח העבודה ומניחים עליו כדור בצק, משטחים את הבצק בעזרת הידיים (לא עם מערוך) עד לקבלת דיסק דק בקוטר של כ- 30 ס"מ, מסובבים את הבצק בין הידיים כדי לנער מעליו את הקמח ומניחים על תבנית מרופדת בנייר אפייה. מורחים מעל הבצק את רוטב העגבניות (משאירים שוליים של 2 ס"מ) ומכניסים לתנור שחומם מראש על 250 מעלות לחמש -שש דקות אפייה. מוציאים את הפיצה מהתנור, מפזרים מעל את גבינת המוצרלה והתוספות ומחזירים לתנור עד שהגבינה מותכת וקצוות הפיצה מזהיבים.
E' da un bel pò di tempo che ho intenzione di scrivere questo blog in Italiano per i miei amici che mi chiedono sempre la traduzione delle ricette e delle storie (Google translator ha ancora qualche difficoltà). Ho deciso che il post più adatto per inaugurare l'edizione bilingue del mio blog è: La Pizza! E se parliamo di pizza, non si può non parlare di Pietro, il mio pizzaiolo diplomato personale. Gli ho chiesto di dimostrarmi le sue capacità nel lanciare la pasta in aria e ricoprire tutta la cucina di farina come fosse in un ristorante dove qualcun'altro pulisce dietro di lui. Devo dire che la legge (inventata da me) che chi cucina non pulisce non ha giocato molto bene per me questa volta, il pizzaiolo ha usato mille piatti e ha lasciato una cucina innevata, però ne è valsa la pena, mi ha preparato una cena spettacolare!
250 ml di acqua tiepida
5 gr di lievito di birra fresco
1 cucchiaio di Olio E.V. di oliva
1 cucchiaino di sale
500 gr mozzarella a cubetti
Foglie di basilico fresco
Condimenti a scelta
וואו, איך רק עכשיו גיליתי את הבלוג שלך? איזה מזל שהגבת אצלי, וככה הגעתי. הכל נראה פשוט מופלא. כמה שאני אוהבת אוכל איטלקי 🙂
נטלי
תודה נטלי! גם אני שמחה על המציאה 🙂
((( יו-ישר שולחת ליניב!
נראה מעולה- כרגיל! סחתין על האיטלקית, עושה חשק ללמוד.
נשיקות 🙂
גיליתי עכשיו את הבלוג ואין ספק שאני הולכת לנסות הרבה דברים טעימים ומגרים!
שאלה.. אני משתמשת בשמרים יבשים ולא בטריים. כמו שנהוג בכל מתכון שרשום שמרים טריים אני מחלקת לשליש כמות שמרים יבשים.
אבל בבצק הזה של הפיצה יש ממש מעט שמרים טריים… לחלק 5 גרם ל- שליש??
אשמח לתשובה 🙂
לירון
היי לירון,
לא הכנו אף פעם עם שמרים יבשים, אבל זה אמור לעבוד עם כפית שטוחה של שמרים יבשים.
אשמח לשמוע איך יצא וברוכה הבאה לבלוג 🙂
אחלה מתכון לפיצה. חסרים מתכונים טובים לפיצה ברשת.